החלטה בתיק ת"א 224-09-08

מבוא

1.  לפני בקשת הנתבעת- מדינת ישראל לחייב בהתאם לתקנה 519 ל תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984 (להלן:" התקנות"), את כל אחת משתים עשרה קבוצות התובעים, להפקיד ערובה בסך של 20,000 ש"ח להבטחת הוצאות הנתבעת.

 2. עסקינן בתביעה שהוגשה ע"י עזבונה של המנוחה הדיל מוחמד ג'בן, תושבת עזה  שנהרגה, כנטען, ביום 10.4.06 מירי פגז שנורה ע"י חיילי צה"ל לביתם שקרס, ותביעת בני משפחתה שנפצעו, לטענתם, באותו הירי.

3.  מוסיפים וטוענים התובעים, כי ירי חיילי צה"ל הינו תקיפה ולחילופין רשלנות, ומהווה כמו כן הפרת, בין היתר, חובה חקוקה, המהווה הפרה של החוק הבינלאומי ההומינטרי, האמנות והחוקים הבינלאומיים.

4. הנתבעת מכחישה את כל טענותיהם העובדתיות של התובעים, לרבות טענתם בדבר הריגת המנוחה ופציעת התובעים 2-12 ע"י חיילי צה"ל. לטענתה, דין התביעה להידחות שכן בהתאם להוראת ס' 5 ל חוק הנזיקים האזרחיים (אחריות המדינה), התשי"ב- 1952 (להלן:" החוק") עומדת לה החסינות מפני תביעות נזיקים, כגון התביעה הנוכחית, בהיות האירוע "פעולה מלחמתית" כהגדרתה בחוק, במסגרת מבצע "עד הלום".

יאמר כי ביום 25.1.09 הורה כבוד סגן הנשיאה (כתוארו אז) השופט מאיר שנהב, כי על התובעים להפקיד ערובה בסך של 20,000 ש"ח. הנתבעת הגישה בר"ע על ההחלטה וזו  נדונה ברע"א 1233/09. בפסה"ד שניתן ביום 21.2.12 נקבע כי ההחלטה נתנה בטרם נתנה לנתבעת זכות תשובה לתגובת התובעים לבקשה ועל כן הוחזר התיק לבחינה מחודשת ולמתן החלטה מנומקת, רק לאחר שיהיו בפני הערכאה הדיונית מלוא טענות הצדדים.

הנתבעת הגישה טיעוניה והתובעים הגיבו לה. החלטתי זו נתנת לאחר שהבאתי בחשבון את כל טענות הצדדים.

  תמצית טענות הנתבעת

 5.אביא להלן את תמצית טענות הנתבעת:

·         בהתאם לפסיקה הענפה שצורפה לבקשתה, כמו גם לתשובתה, ולהחלטת כבוד השופט גרוניס, (כתוארו אז), מיום 13.11.11 ברע"א 7160/11 אלדאים נ' מדינת ישראל (להלן:" פרשת אלדאים"), מאחר והתובעים הינם תושבי עזה, ומשעסקינן בפעולה של כוחות צה"ל שלטענתה מוקנית לה חסינות לגבי תוצאותיה, יש ליתן משקל לחובת התובעים לסיכויי הצלחתם ועל כן אושרה החלטת בית המשפט המחוזי שהורה לכל אחת מקבוצות התובעים להפקיד את הסך של 20,000 ש"ח כערובה להבטחת הוצאות המבקשת;

·         עסקינן בתושבי חוץ אשר תביעתם התיישנה וכי בלא חיובם בהפקדת ערובה לא ניתן יהיה להבטיח את הוצאותיה הרבות הכרוכות בניהול התביעה;

·         לא הוגש צו ירושה ולא צורפו ייפויי כוח;

·         לא צורפו חוות דעת רפואיות בעניינם של התובעים 1-2;

·         ככל שעסקינן בפעולת תקיפה- אין הנתבעת חבה בגינה;

·         תביעתם של התובעים הוגשה מלכתחילה בבית המשפט המחוזי בת"א בו שחייבם להפקיד ערובה בסך של 60,000 ש"ח. התובעים הגישו ערעור על החלטת הרשמת ובמהלך הדיון בערעור הודיעו כי הינם מוחקים התביעה. הנתבעת הבהירה באותו מעמד כי הינה עומדת על קיום ההחלטה. התובעים הגישו תביעה זו לביהמ"ש השלום בהרצליה ועל כן עסקינן בהשתק שיפוטי.

  תמצית טענות התובעים

 6.אביא להלן את תמצית טענות התובעים:

·         יש מקום להורות על פיצול הדיון כך שתחילה תידון שאלת החבות ורק לאחריה שאלת שיעור הנזק ובכך תצומצמנה ההוצאות;

·         בית המשפט רשאי, אך אינו חייב, בהתאם לתקנה 519 לתקנות ליתן צו להפקדת ערובה ומשכך, רשאי הוא לשקול שיקולים כפי שיראה לנכון בכל מקרה לגופו;